פדיון ימי מחלה: מה צוברים, מה משלמים, ומה לא מקבלים בסיום

נוסחת הצבירה - 1.5 לחודש

סעיף 4 לחוק קובע: עובד צובר 1.5 ימי מחלה לכל חודש שעבד. תקרת צבירה: 90 ימים. אחרי 90 ימים - צוברים רק תחליף לימים שנוצלו. דוגמה: עבדתם 12 חודשים → 18 ימי מחלה צבורים. עבדתם 5 שנים בלי לחלות → 90 ימים (תקרה).

שיעור התשלום - הפתעה ביום הראשון

יום 1 = 0% שכר (ללא תשלום, גם אם אתם מוצדקים). ימים 2-3 = 50% שכר. ימים 4 ואילך = 100% שכר. סעיף 2 לחוק. רוב ההסכמים הקיבוציים שיפרו את התנאי - בחלקם, יום 1 גם משולם 100%. בדקו אם יש לכם הסכם קיבוצי.

אישור רפואי - חובה

מעסיק יכול לדרוש אישור רפואי על כל ימי המחלה (סעיף 1 לחוק). על יום 1 - מעסיקים בדרך כלל מסתפקים בהצהרה. על 3 ימים ויותר - חובת אישור. אישור צריך להיות מרופא תעסוקתי או רופא משפחה / מומחה.

ימי מחלה של בן משפחה

חוק הגנת השכר התשי"ח-1958 + חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן משפחה) תשנ"ג-1993 - עובד זכאי להיעדר לטיפול בילד עד גיל 16 / הורה / בן זוג, על חשבון מאזן ימי המחלה שלו. עד 6 ימים בשנה. מעבר - לא משולם.

מה קורה בסיום העסקה?

ימי מחלה לא נצברים מתפדים. בניגוד לחופשה שנתית - אתם לא מקבלים תשלום על הימים שלא ניצלתם. הם פשוט "פגים". זאת דרכו של החוק לתמרץ ניצול. שמרו את הימים האלה רק למקרה אמיתי.

איך לבדוק שימי המחלה משולמים נכון

• וודאו שאישור רפואי הוגש למעסיק
• בדקו שהשכר ביום הראשון הופחת ב-100% (זה חוקי - יום ללא תשלום)
• ודאו ש-50% משולם ביום 2-3
• ודאו ש-100% משולם מיום 4
• אם המעסיק חישב פחות - דרשו הפרש

שאלות נפוצות

איך מחשבים פדיון ימי מחלה?

אין נוסחה לפדיון - ימי מחלה לא מתפדים בסיום העסקה. בניגוד לחופשה שנתית (שמתפדה לפי "ימים צבורים × שכר יומי"), ימי מחלה שלא נוצלו פגים. הם רק שמישים בזמן עבודה אקטיבית. מי שמחפש "מחשבון פדיון ימי מחלה" - התוצאה תמיד 0, כי אין חיוב חוקי על המעסיק לפדות. הסיבה: סעיף 4 לחוק דמי מחלה תשל"ו-1976 + פסיקה רחבה.

יש מחשבון פדיון ימי מחלה אונליין?

לא יעיל לחשב כי הסכום תמיד 0 ש"ח. ימי מחלה לא מתפדים. אם רוצים לחשב כמה ימים צבורים לכם בזמן ההעסקה (לא פדיון) - הנוסחה: 1.5 × חודשי עבודה, בתקרה 90 ימים. דוגמה: 24 חודשי עבודה = 36 ימים צבורים (לכל המאוחר). אם חליתם פחות, המאזן נשאר; אם יותר - הופחת.

למה ימי מחלה לא מתפדים אבל חופשה כן?

הבסיס המשפטי שונה. חופשה שנתית = זכות לזמן מנוחה שצריכה להיות מומשת או משולמת (סעיף 13 לחוק חופשה שנתית). מחלה = אישור להיעדרות במקרה בריאותי - אם לא היה מקרה בריאותי, אין מה לפדות. החוקים כתובים בכוונה כך כדי לעודד אנשים לעבוד כשהם בריאים ולא לנצל את הזכות.

למה יום ראשון של מחלה לא משולם?

זה החוק - סעיף 2 לחוק דמי מחלה. הסיבה ההיסטורית: למנוע ניצול-יתר של ימי מחלה לצרכי בריחה מעבודה. הסכמים קיבוציים רבים שיפרו את זה.

אפשר להעביר ימי מחלה למישהו אחר?

לא - הזכות אישית. אבל אפשר לנצל ימי מחלה לטיפול בבן משפחה (ילד / הורה / בן זוג), עד 6 ימים בשנה.

מה אם המעסיק שילם פחות?

דרשו את ההפרש בכתב + ציינו את סעיף 2 לחוק דמי מחלה. אם לא מסכים - תביעה לתביעות קטנות (עד ₪39,900) או בית הדין לעבודה.

אני יכול להיעדר ולא להציג אישור?

יום אחד - בדרך כלל סבולת ברוב מקומות העבודה. יותר - המעסיק רשאי לדרוש אישור רפואי ולשלול תשלום אם לא הוצג.

כמה כסף מקבלים על יום מחלה?

התשלום תלוי במספר ימי המחלה הרצופים: יום 1 - ללא תשלום (0%); ימים 2-3 - 50% מהשכר היומי; מיום 4 ואילך - 100% מהשכר היומי (סעיף 2 לחוק דמי מחלה תשל"ו-1976). דוגמה: בשכר חודשי של ₪7,000 ו-22 ימי עבודה בחודש, השכר היומי הוא כ-₪318. על היום השלישי תקבלו ₪159 (50%), ומהיום הרביעי ₪318 ליום (100%). הסכמים קיבוציים, בעיקר במגזר הציבורי, עשויים לשלם 100% כבר מהיום הראשון.

האם אפשר להמיר ימי מחלה שלא נוצלו לכסף בסיום העבודה?

בדרך כלל לא. בניגוד לחופשה שנתית - שמתפדה בכסף בסיום העסקה - ימי מחלה צבורים אינם ניתנים לפדיון והם פוקעים עם סיום העבודה. חוק דמי מחלה תשל"ו-1976 אינו מחייב פדיון ימי מחלה שלא נוצלו. יוצא מן הכלל: חלק מההסכמים הקיבוציים במגזר הציבורי מאפשרים פדיון חלקי בפרישה או בסיום העסקה - בדקו את ההסכם החל עליכם.

מקורות משפטיים

• חוק דמי מחלה תשל"ו-1976
• חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן משפחה) תשנ"ג-1993
• חוק הגנת השכר תשי"ח-1958