מי עומד מאחורי הודעת הספאם: מהשם בהודעה עד מספר החברה
מאת מערכת בירוקליק
התשובה הקצרה: תובעים את העסק שההודעה מקדמת, לא את חברת הסלולר שהעבירה אותה. בכתב התביעה צריך את השם הרשום שלו, מספר החברה (ח.פ.) או מספר הזהות, וכתובת. השם שמופיע בהודעה הוא בדרך כלל שם מסחרי, ולא השם הרשום. את הפרטים המלאים מוצאים לרוב בתחתית האתר שאליו ההודעה מפנה, כי עוסק שמוכר מרחוק חייב לפרסם את שמו, מספר הזהות שלו וכתובתו, ואז מאמתים אותם ברשם החברות. בלי מספר הזהות של הנתבע, גם פסק דין שתזכו בו יהיה קשה לגבות.
את מי תובעים: העסק שמקדמים, לא חברת ה-SMS
סעיף 30א לחוק התקשורת מטיל את האחריות על ה"מפרסם". זה מי ששמו או כתובתו מופיעים בהודעה כמקום לקנות, מי שההודעה מקדמת את העסק שלו, ומי שמשווק את המוצר עבור אחר. לכן אם חנות שכרה חברת שיווק ששלחה בשמה, החנות אחראית.
חברת הסלולר או ספק שירותי ה-SMS שהעביר את ההודעה ברישיון אינם מפרסם, והחוק מוציא אותם במפורש. גם וואטסאפ או גוגל, שרק העבירו את ההודעה, אינם נתבעים לפי הסעיף הזה.
שלב 1: מה ההודעה עצמה חייבת לכלול
החוק מחייב את המפרסם לכתוב בהודעה פרטים מזהים. בהודעת SMS מספיק שם המפרסם ודרך ליצור איתו קשר כדי לבקש הסרה. במייל צריך גם שם, כתובת ודרכי התקשרות, וכתובת אינטרנט לבקשת הסרה.
השם שבהודעה הוא נקודת ההתחלה, אבל לרוב זה שם מותג. "מבצעי הקיץ של X" אינו השם שרשום ברשם החברות, ואי אפשר לתבוע מותג. אם ההודעה לא כוללת שם בכלל, גם זו הפרה של החוק, ועוברים לשלב הבא.
שלב 2: האתר שההודעה מפנה אליו
רוב הודעות הספאם מפנות לאתר מכירה. סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן מחייב עוסק שמשווק מרחוק לגלות לצרכן את שמו, מספר הזהות שלו וכתובתו. באתרים זה מופיע בדרך כלל באחד מהמקומות האלה: תחתית העמוד, התקנון או תנאי השימוש, מדיניות הפרטיות, ודף "אודות" או "צור קשר".
חפשו מספר תאגיד בן תשע ספרות שמתחיל ב-5 (חברות ועמותות), או מספר עוסק מורשה. צלמו את הדף עם הכתובת שלו בשורת הדפדפן: זו ראיה שהעסק בהודעה הוא העסק שבאתר.
אם הקישור נראה כמו בנק, חברת משלוחים או רשות ממשלתית שמבקשים פרטים או תשלום, אל תלחצו עליו. זו הונאה, לא פרסומת, ואין עליה תביעה לפי סעיף 30א.
שלב 3: אימות ברשם החברות
יש לכם מספר חברה? חפשו אותו ברשם החברות. החיפוש באתר רשם החברות ב-gov.il חינמי, וגם מאגר החברות הפתוח ב-data.gov.il, שמתעדכן מדי יום, מחזיר לפי מספר חברה את השם הרשום, הסטטוס והכתובת הרשומה.
שלושה דברים לבדוק: שהשם הרשום מתאים לעסק שבאתר; שהסטטוס "פעילה" (חברה בפירוק או מחוקה היא מקרה אחר, וכדאי לעצור ולברר לפני שמגישים); ומה הכתובת הרשומה, שאליה בית המשפט ישלח את התביעה.
חיפוש לפי שם המותג פחות אמין: השם הרשום שונה לעיתים קרובות מהשם המסחרי, וחיפוש כזה עלול להחזיר חברה אחרת עם שם דומה. השתמשו ברשם כדי לאמת מספר שמצאתם, לא כדי לנחש.
אם העסק הוא עוסק מורשה ולא חברה, אין מאגר ציבורי שמחזיר את פרטיו. את השם, מספר העוסק והכתובת לוקחים מהאתר, מהחשבונית או מהקבלה.
כשלא מוצאים: מספר בלי שם, שולח מחו"ל
הודעה שמגיעה ממספר נייד בלי שם ובלי קישור היא המקרה הקשה. אין מאגר ציבורי שמחזיר את בעל המספר, ולא כדאי לנחש. מה שאפשר לעשות: לשלוח בקשת הסרה ולראות אם התשובה כוללת שם עסק, או להתקשר ולשאול מאיזה עסק פונים. כל פרט שקיבלתם כך, רשמו עם תאריך.
שולח מחו"ל, בלי עסק או נציג בישראל, קשה מאוד לתבוע ולגבות ממנו. במקרים האלה לרוב עדיף לחסום ולדווח, ולא להשקיע בתביעה.
מה רושמים בכתב התביעה
רשמו את הנתבע בדיוק כפי שהוא מופיע ברשם החברות או באתר: השם הרשום, מספר החברה או מספר הזהות, והכתובת. אם גם העסק המפורסם וגם חברת השיווק ששלחה עבורו מופיעים בהודעה, אפשר לתבוע את שניהם באותה תביעה. נושא משרה נוסף רק כשיש ראיה שהיה מעורב בעצמו.
בית המשפט שולח את כתב התביעה לכתובת שתרשמו, ולא מחפש אותה בשבילכם. כתובת שגויה פירושה שהנתבע לא קיבל את התביעה, ובלי מסירה אין דיון. לכן כדאי לבדוק אותה פעמיים.
כשיש לכם שם, מספר וכתובת, אשף התביעה הקטנה של BiroClick מכין כתב תביעה מסודר ב-₪29.90, ואתם מגישים אותו בעצמכם בנט המשפט.
מה רואים בהודעה, איפה מחפשים, ומה מקבלים
| מה יש בהודעה | איפה מחפשים | מה מקבלים |
|---|---|---|
| שם מותג וקישור לאתר | תחתית האתר, תקנון, מדיניות פרטיות, דף אודות | שם רשום, ח.פ., כתובת |
| מספר חברה (ח.פ.) בהודעה או באתר | רשם החברות | השם הרשום, סטטוס (פעילה או בפירוק) וכתובת רשומה |
| שם מותג בלבד, בלי קישור | קבלה או חשבונית מקנייה קודמת, אתר החברה | שם רשום ומספר עוסק |
| מספר טלפון בלי שם | התשובה לבקשת הסרה, או שיחה חוזרת | לפעמים שם עסק; אין מאגר ציבורי למספרים |
| קישור חשוד שמתחזה לבנק או לחברת משלוחים | לא לוחצים | זו הונאה ולא פרסומת, ואין כאן תביעת ספאם |
הפרטים שצריך לפני שמגישים
- צילום של ההודעה עם שם השולח, התאריך והשעה
- צילום של דף באתר שבו מופיעים השם, מספר הזהות והכתובת של העסק
- אימות של מספר החברה ברשם החברות: שם רשום, סטטוס וכתובת
- אם יש גם חברת שיווק שמופיעה בהודעה: אותם פרטים גם עליה
- כשאין שם בכלל: תיעוד של בקשת ההסרה ושל כל תשובה שהתקבלה
שאלות נפוצות
אפשר לתבוע את חברת הסלולר על הודעת ספאם שהיא העבירה?
לא. סעיף 30א מוציא מהגדרת המפרסם את מי שרק העביר את ההודעה כשירות תקשורת ברישיון. תובעים את העסק שההודעה מקדמת, או את מי ששיווק עבורו.
השם בהודעה לא מופיע ברשם החברות. מה עושים?
השם בהודעה הוא בדרך כלל שם מסחרי. חפשו את השם הרשום ואת מספר החברה בתחתית האתר שההודעה מפנה אליו, בתקנון או במדיניות הפרטיות, ואז אמתו את המספר ברשם החברות.
בית המשפט מוצא את כתובת הנתבע בשבילי?
לא. בית המשפט שולח את כתב התביעה לכתובת שאתם רושמים. בלי מסירה תקינה לנתבע אין דיון, ולכן כדאי לקחת את הכתובת מרשם החברות או מהאתר ולבדוק אותה.
אפשר לתבוע גם את המנכ"ל?
רק כשיש ראיה שהיה מעורב בעצמו, למשל שחתם על ההודעות. בתיק שהוכרע בחיפה ב-2023 חויבו החברה ונושא המשרה יחד, כי הוא חתם על רוב ההודעות. ברירת המחדל היא לתבוע את העסק.
מה עושים עם הודעה מקישור שמתחזה לבנק או לחברת משלוחים?
לא לוחצים ולא מוסרים פרטים. זו הונאה ולא פרסומת, ואין עליה תביעת ספאם. אם כבר מסרתם פרטי תשלום, פנו מיד לבנק או לחברת האשראי.
מקורות משפטיים
מדריכים קשורים
הוסיפו את בירוקליק כמקור מועדף בגוגל - המאמרים שלנו יסומנו אצלכם בתשובות ה-AI של גוגל ויופיעו יותר ב"סיפורים מובילים".